נדחתה תביעה ברלשנות רפואית של אדם שנכנס לניתוח בריא יחסית ויצא "שבר כלי"

א.         הרקע העובדתי

1)        התובע, אהרון רוטמן, יליד 1922, היה לדברי כתב התביעה, "אדם בריא בדרך כלל" אשר פנה לרופא המשפחה שלו בעקבות שיעול טורדני ממושך.

2)        רופא המשפחה היפנה את התובע לבדיקות שונות ובסופן החליטו התובע ובני- משפחתו לקבל יעוץ נוסף אצל פרופ' אלון ילין, מנהל מחלקת ניתוחי חזה בבית החולים "שיבא" בתל-אביב. (נתבע 2 בתיק זה).

3)      פרופ' ילין בחן את ממצאי הבדיקות השונות והמליץ לתובע לעבור בדיקת מדיאסטינוסקופיה (להלן: "הבדיקה").

4)        ה-מדיאסטינוסקופיה "הינה פעולה נתוחית שכיחה המתבצעת לאבחון של מחלות שונות הגורמות להגדלת קשריות לימפה במיצר".

           כך מגדיר פרופ' ילין את הבדיקה בסעיף ט' לתצהירו.

           עוד כותב פרופ' ילין כי בדיקה זו, למרות היותה פעולה ניתוחית, היא בטוחה יחסית מלווה בשיעור נמוך של סיבוכים "...הסיכון לדמם בר חשיבות קיים, ושיעור נמדד בשיעור של 0.33%, דהיינו 3 דימומים לכל 1000 ניתוחים..." (סעיף י' לתצהיר פרופ' ילין).

5)         הניתוח עצמו מתואר על ידי נתבע 1, ד"ר מיכאל פלאי, (הרופא המנתח של התובע), כך:

"...מבצעים את הניתוח, בהרדמה כללית, חתך קטן בעצם בית החזה, מכניסים מכשיר, לוקחים בלוטות לימפה, בדיקת כל הבלוטות בכל התחנות...".

(עמוד   75).

ואכן, ביום 23/10/2002, עבר התובע את הבדיקה מושאת התביעה הנוכחית.

6)         בפועל, הסתבכה הפעולה הניתוחית "בדמם מעורק עלום השם הימני"                   (Inominate - ה.פ.). דמם זה הצריך פתיחה של בית החזה דרך עצם החזה, חיבור למכונת לב ריאות ותפירת עורק.

            לאחר מספר ימי שהייה ביחידה לטיפול נמרץ התברר שנגרם לתובע נזק מוחי שהתבטא  בשיתוק חלקי של פלג גוף שמאלי.

התובע עבר אירוע מוחי - CVA.

7)         כפועל יוצא מהאירוע המוחי ומהנזק הגופני והאחר שנגרם לתובע, הוגשה התביעה הכספית הנוכחית המוגדרת בכותרתה כך: "נזקי גוף - רשלנות רפואית".

משמע, העילה המשפטית, עליה מבוססת תביעה זו, היא עילת הרשלנות.

8)         הנתבעים הגישו כתב הגנה בו הכחישו רשלנות כלשהיא במעשיהם או במחדלם, וממילא מכחישים הם כל זכות פיצוי של התובע.

ב.         העדים

            1)         עדי התביעה: